- לַבְלֵב
- לַבְלֵבII, לַוְולֵוו (v. preced.; cmp. meanings of צהל) to shout. Targ. Y. I Ex. 14:13 נְלַבְלְבָא; II (נְלַוְולְוֵי) נְלַוְולֵוו; (corresp. to צָוַח, Mekh. Bshall.s.2).Pesik. Dibré, p. 110b> (expl. קולך, צהלי Is. 10:30) לַבְלִין קולך (Ms. O. לבליון בקלך, read לַבְלְוִין; oth. Var., v. Buber a. l. note); Yalk. Is. 284 לכליין (corr. acc.).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
